When I look back at my existence before I left Canada to pursue this dream of travel & adventure, I see a life full of things that I didn’t really want to do. I had to wake up early in the morning (oftentimes 6:00am, or even 2:00am) to go to work at a job that I didn’t find satisfying. I would work 12 hour days with no reward other than a fat pay cheque, but the long hours and subsequent exhaustion meant that I couldn’t really spend and enjoy the money as much as I would have liked.
A working Goat (circa 2006)
I would work all week and look forward to the weekend, but when the weekend came I was too tired to really plan anything major, plus I had a bunch of chores that needed completing and obligations that needed to be met – both of which I couldn’t finish during the week because I was too busy.
I would have to take the car into the shop and spend money to fix it; the sink needed repair; the house needed to be cleaned; the laundry machine was squeaking and everything was adding up. sometimes I would have to take a holiday, just to catch up on things that I didn’t even want to do.
On top of all of that, I wanted to make time to spend with friends and family, but with so little time for myself, this wasn’t all that easy.
This is not an unfamiliar story to most, in fact… this is considered the normal life.
שימו לב
This article is for those who are interested in travelling and living abroad full time. If your life is exactly where you want it to be right now, then you’ve already accomplished what this post is trying to get across. You don’t have to travel to be happy, you just have to live your life doing what you love. As this article is written on a blog designed do inspire others to live a life of freedom, travel and adventure, it is targeting those interested in travelling as a lifestyle.
Once I decided to jump off of the ever-growing cliff of my working life, everything changed. In the first month of travelling, I had done more, seen more and experienced more than I had in the previous decade of my life. instead of having a few hours every weekend to do what I wanted, I had 24 hours / day, 7 days / week – now that’s a lot of free time!
A couple Of Goats (circa 2008)
And what did I do? I snorkelled with sharks, explored ancient temples, chilled on white sand beaches, swam in tropical waterfalls, ate exotic foods and explored a region of the world that seemed so far from my own, that it felt like it was on a different planet. This was all in the first month.
Dariece and I spent over a year travelling through Southeast Asia, India and Sri Lanka and when we returned home, we were in shock. It was the same shock that all long-term travellers experience.
Our lives had completely shifted and yet we were going to have to return to work and assimilate back into the normal life.
The world had simply stood still in Canada, while we had been going 1,000 miles a minute for 13 months straight.
We did everything we could to return to the travelling life that we loved so much. It wasn’t easy at first. We had to sacrifice another year of our lives doing the very thing that we had worked so hard to escape in the first place.
…But finally, after one final year of working in Canada, we were ready to completely detach from the 9-5 (or in my case, 7-7) lifestyle.
We’ve now spent more than 2015 days on the road and well over $100K living our dreams. That’s nearly 30,000 waking hours doing exactly what we want, when we want. No chores. No broken down vehicle. No angry boss. No alarms (except for the occasional early flight). No drama. אין לחץ.
If we had we stayed at home, I would have worked around 17,000 hours, gone on a couple of week-long holidays and maybe saved a few bucks for a rainy day.
I would’ve spent over $250,000 on mortgage & bills. A mortgage which was bloated with interest, and came with an equity that would have crashed along with the global market.
I would have spent even more money on useless material things that provided me with a short and unsatisfying level of happiness.
The car That cost Me more Headache Than Enjoyment
In the end, had I continued the way I was going, my life would be in much the same place today as it was on November 19, 2008 (the day we dared to jump).
What did we do to deserve this life? We simply took a risk, looked for a better way of life and followed our dreams. It may sound cheesy, but it’s true.
We often write on this blog about “how you too can live a life of freedom, travel & adventure”, but the truth is… all you need to do is jump.
The minute we realized that life didn’t have to be a chore, everything started goiלא בדרכנו. במקום מכשולים מופיעים כל הזמן בדרכנו, היה לנו דרך ברורה היישר לחופש.
אנחנו לא כותבים על האושר שלנו, ההצלחה שלנו ועל החיים המרגשים שלנו בהזדמנות להתרברב. אנו מרגישים שפיצפנו קצת קוד ענק ואנחנו רוצים לספר לכם הכל.
אנו נהנים לחלוק את הסיפורים שלנו על חציית מרכז אסיה על ידי אדמה וטיפוס על הרי ההימלאיה, אבל השמחה האולטימטיבית של חיי הבלוגים שלנו היא כשמישהו שולח לנו דוא”ל ומספר לנו שהם החליטו להשאיר את הכל לחקור את העולם – להמשיך בחיים מאושרים וחופשיים יותר.
אני מקווה שהפוסט הזה יעודד כמה מכם לשקול שינוי. או אם כבר עשית את הקפיצה, אני מקווה שאתה מהנהן בראשך עכשיו ומסכים עם הרגש של מאמר זה.
אלפי אנשים ברחבי העולם מתעוררים. ישנם עשרות אלפי בלוגים של נסיעות בימינו ורבים מהם מרוויחים מספיק כסף כדי לתמוך בחיי חופש, נסיעות והרפתקאות.
אנשים מלמדים אנגלית בחו”ל, מתנדבים באפריקה, וופינג בניו זילנד, מוביל צלילות צלילה במיקרונזיה ומשתחרר מכבלי “עבודה קשה” ולהיות גאים שלא תנקוט בחופשות “.
דרייטים ואני מתעוררים כל יום ומסתכלים אחד על השני עם חיוכים ענקיים על הפנים שלנו. בין אם תרדמתנו נשברת על ידי השמש המשקפת את האגם בגואטמלה, או על ידי רוח אוקיינוס מביתנו הזמני בקריביים … אנו שמחים.
אנחנו באמת לא רואים איך החיים שלנו יכולים להשתפר, וכשאני באמת חושב על זה … החיים האלה הם מה שהם בגלל שאנחנו לא צריכים לעשות שום דבר שאנחנו לא רוצים.
רמת החופש הזו היא משהו להוקיר וזה משהו שכל אחד יכול להשיג. אני בוחרת חיים חסרי סוג כי יום אחד כשאני על מיטת המוות שלי, אני הולך להביט לאחור על חיי עם חיוך על הפנים. אוכל לזכור את חיי בנוחות הידיעה שבאמת עשיתי את המרב ממנו.
יש יותר מדי הזדמנויות מדהימות הממתינות בעולם לבלות את חייך שנפגעו על ידי מטלות ואומללות. החיים קצרים מדי!
לאחר קפיצת הקפיצה לחופש, מופיעות רשתות בטיחות, ומרפפות את הנפילה לאלה האמיצים מספיק כדי לקפוץ מלכתחילה.
רשתות הבטיחות הראשונות שלי הגיעו בצורה של משפחה תומכת ומערכת יחסים מדהימה עם דרייק. לאחר מכן עקבו אחר כך בצורה של הזדמנויות להוראה באנגלית, התנדבות, ישיבת בית, ובסופו של דבר הצנחתי נפרס ונחתתי בבלוג הנסיעות הזה.
תמונה מאת: Wikimedia Commons
רשתות הבטיחות שלך עשויות להגיע בצורות שונות, אבל הן שם, אתה פשוט לא יכול לראות אותם אם אתה עומד בראש המצוק. לא קשה לנפיל חופשי ברגע שתקפצו ויש אלפי אנשים מאושרים וחופשיים בתחתית, מסתכלים עליכם וצועקים: “לכו על זה!”.
האם אתה מוכן?
אם אתה רוצה לעשות את הקפיצה הזו, אך אינך בטוח מאיפה להתחיל, עיין במדור הנסיעות הקיים שלנו לקבלת רעיונות מדהימים כיצד אתה יכול להרוויח כסף באופן מקוון, בדרך ובדרך. אם אתה עדיין לא משוכנע, לחץ כאן לקבלת השראה נוספת.
אוהב את זה? להצמיד אותו! ?
הצהרת אחריות: עזים בדרך היא מקורבת באמזון וגם שלוחה עבור כמה קמעונאים אחרים. המשמעות היא שאנחנו מרוויחים עמלות אם אתה לוחץ על קישורים בבלוג שלנו ורכישה מאותם קמעונאים.